ארבעה רכיבים שחוזרים בכל פרומפט טוב: הקשר, משימה, מגבלות, פורמט. שינוי הרגל קטן - הבדל גדול בתשובה.
כשתבקשו “כתוב לי משהו על X”, התשובה תהיה מעורפלת בדיוק כמו הבקשה. לא בגלל שקלוד לא יודע - בגלל שלא נתתם לו על מה להישען.
פרומפט עמום הוא הזמנה לאלתור. ואלתור, כבר ראינו, הוא בדיוק המקום שבו נולדות תשובות יפות וריקות.
מי, על מה, בשביל מה. הסיטואציה והרקע.
פעולה אחת, ברורה. פועל אחד, תוצאה אחת.
מה לא, מה כן. גבולות, טון, מה לעקוף.
איך התשובה תיראה. בולטים, טבלה, JSON, פסקה.
לא חייבים את כולם בכל בקשה - אבל ברגע שיש לכם בקשה רצינית, בדקו את הרשימה הזאת לפני השליחה.
ספרו לקלוד מה הסיטואציה. מי האנשים שמעורבים. מה כבר ידוע. למה הבקשה עולה דווקא עכשיו. בלי הקשר - הוא ימציא לעצמו הקשר, ואתם לא תאהבו אותו.
כלל אצבע: שני משפטי הקשר לפני המשימה.
מי אתם, מי הקורא, ומה צריך לקרות אחרי שהוא יקרא את התשובה.
פועל אחד. תוצאה אחת. אל תערמו “סכם וגם תרגם וגם נסח מחדש” באותו פרומפט. אם יש כמה משימות - פצלו לשיחות נפרדות, או הגדירו אותן לפי הסדר עם תוצאת ביניים אחרי כל אחת.
התחילו את המשימה בפועל ספציפי.
“סכם”, “נסח”, “תרגם”, “פרק לרכיבים”, “כתוב טיוטה”. לא “עזור לי עם” ולא “תגיד לי על”.
מה לא לעשות לפעמים חשוב יותר ממה לעשות. אל תניחו שקלוד יודע את התרבות שלכם, את הלקוחות שלכם, את הרגישויות. כשיש דברים שאסור - כתבו אותם במפורש.
סוגי מגבלות שכדאי לציין:
בולטים? טבלה? JSON? פסקה רצה? קלוד יכול הכל - אבל אם לא תגידו, הוא יבחר בעצמו. לרוב הוא יבחר את הפורמט המורכב יותר, כי זה “נראה רציני”.
תגידו במפורש איך התשובה צריכה להיראות:
נראה הרבה - אבל לוקח 90 שניות לכתוב. וחוסך לכם 10 דקות של תיקונים אחר כך.
יותר מ-3 פסקאות - וקלוד מתחיל לאבד מה חשוב. תמציתיות > שלמות.
“תהיה יצירתי”, “תהיה מקצועי” - לא נותן לו כיוון. תארו מה זה אומר בפועל.
מבקשים תוכן עמוס - מקבלים עומס בלי עומק. עדיף לבקש קצר ולשאול עוד שאלות.
“סכם, תרגם, ושלח גם הצעות” - אף משימה לא יוצאת טובה. פצלו.
להראות במקום להסביר. מתי דוגמה אחת שווה יותר מעמוד הוראות.
לבקש מהמודל לפרק את החשיבה. כשזה עוזר, וכשזה רק מבזבז טוקנים.
ClaudeLearn · סוף מודול 21 · חזרה לקטלוג